בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית בגישות טיפוליות הממקדות את הגוף במרכז. הן המטפל והן המטופל מעניקים מקום הולך וגדל ל"גופניות", הכוללת נוכחות גופנית וחוויה פיזית. גישה זו נובעת מההבנה, שקיים קשר הדוק בין "זיכרונות גופניים" של המטופל לבין תחושות גופניות העולות אצל המטפל, כמעין הדהוד. מודעות לגוף מאפשרת קשר עמוק יותר עם העולם הפנימי, זיהוי רגשות ומציאת דרכי התמודדות חדשות.
מיינדפולנס נתפס על ידי ככלי טיפולי ייחודי, לא כטכניקה נלמדת. זהו תהליך המתפתח בקשר טיפולי קשוב, תוך התמקדות בחוויה ברגע ההווה ככלי לעבודה גופנית-נפשית עמוקה. שילוב מיינדפולנס בטיפול טומן בחובו יתרונות רבים:
-
גישה למגוון רחב של חוויות, רגשות, מחשבות וזיכרונות, גם אלו שאינם נגישים באופן מודע.
-
יצירת מרווח בין רגש לדחף, המאפשר בחירה מודעת בתגובה.
-
השפעה חיובית על תפקודים מנטליים במוח.
-
קידום ידע התנסותי לצד הבנה קונספטואלית.
-
עוררות רשתות עצביות של זיכרונות המעצבות את החוויה הנוכחית.
-
עיבוד מעמיק של חוויות.
-
מתן מקום להתארגנות מחדש של חוויות שונות.
בסיס תפיסת המיינדפולנס הוא קשר הגומלין בין גוף, רגש ומיינד. הגוף נתפס כמקור זיכרונות, חיוניות וידע עמוק, המהווה צוהר לעולמו הפנימי של המטופל. שילוב מיינדפולנס בטיפול מאפשר מפגש חווייתי עם שפת הגוף ובניית מערכת יחסים מיטיבה איתו. כתוצאה מכך, המטופל זוכה להבנה מעמיקה יותר של עצמו ושל דפוסי התנהגותו, תוך פיתוח כלים להתמודדות יעילה עם אתגרי החיים.
גוף ונפש:
מיינדפולנס ככלי טיפולי

גוף המטפל וגוף המטופל
כמצע לעבודת עומק דינמית
בשנים האחרונות גובר העניין במיקום הגוף במרכז הטיפול. מקום הולך וגדל ניתן ל"גופניות" המטופל והמטפל, שהיא נוכחות הגוף הממשי והחוויה הגופנית שלהם.
אחד הדברים המרכזיים הוא הקשר בין "זיכרונות גופניים" הקיימים אצל המטופל לבין תחושות גופניות המופיעות, כהדהוד להם, אצל המטפל. זו לפעמים הדרך היחידה לבוא במגע עם זיכרונות ותחושות גופניות של המטופל שאינם מיוצגים במיינד. על גבי מצע זה יתרחש עיבוד של חומרים אלה.
מודעות לגוף שמה אותנו בקשר עם העולם הפנימי שלנו. ללמוד לשים לב לעצבנות שלנו, למה מטריד אותנו, לחרדה שלנו– מסייע מיידית לשנות את הפרספקטיבה, ולפתח אופציות חדשות שונות מהתגובות האוטומטיות הרגילות. כאשר אנחנו שמים במוקד תשומת הלב את התחושות הגופניות שלנו, אנחנו יכולים להכיר את הזרימה והשפל של הרגשות שלנו ובעזרת זה להגדיל את השליטה בהם.
מיינדפולנס בפסיכותרפיה- המונח מיינדפולנס (קשיבות/ מודעות קשובה) מתייחס למצב תודעה של תשומת לב מכבדת ונטולת שיפוט לחוויה ברגע הנוכחי (קבט-צין, 1994; קורנפילד, 2009).
גוף הידע הגדל והולך מצביע על שורה ארוכה של השפעות מיטיבות של מיינדפולנס על המוח, מערכות שונות בגוף, כאב כרוני ומגוון רחב של הפרעות נפשית (Siegel & Hertzell, 2003; Germer,2005; Treleaven,2018; Gonzalez-Moret et al, 2020).
מיינדפולנס אינו נתפס כטכניקה אותה יש ללמוד, אלא כתהליך המתפתח בתוך קשר טיפולי קשוב, המתמקד בחוויה ברגע הנוכחי ככלי לעבודה גופנית נפשית עמוקה.
לשימוש במיינדפולנס באופנים אלה בתוך טיפול יתרונות רבים: מאפשר גישה למגוון רחב של רבדים הקשורים בחוויה (תחושות, רגשות, מחשבות, דימויים וזיכרונות) שלרוב אינם בשדה המודעות, יוצר מרווח בין רגש לדחף, משפיע ברמה המוחית על תפקודים מנטליים שונים, מקדם ידע התנסותי לצד הבנה קונספטואלית, מעורר רשתות עצביות של זיכרונות אימפליצטים המעצבות את החוויה הנוכחית, מאפשר עיבוד של החוויה על ידי העמקתה ומאפשר לחוויות אחרות להיות נוכחות ולהתארגן מחדש (perin, 2015).
בבסיס התפיסה של המיינדפולנס מונחים יחסי הגומלין בין גוף, רגש ומיינד. הגוף נתפס כגוף מונכח, האוצר בתוכו זיכרונות, חיות וידע עמוק, המהווים צוהר לעולמו הפנימי של המטופל ושער לחומרי ליבה שבחלקם אינם מודעים. שילוב מיינדפולנס כחלק מהעבודה הטיפולית מאפשר לפגוש באופן חווייתי ו'חי' את שפתו של הגוף וליצור מערכת יחסים מיטיבה איתו.
1. קבט-צין, ג' (1994). איפה שלא תלכו, שם אתם: מיינדפולנס והנס של החיים היום-יומיים. ספריית מודן.
2. קורנפילד, ג' (2009). לב חכם: תרגול מיינדפולנס בחיי היומיום. כנרת, בית הוצאה לאור.2
3. Siegel, D. J., & Hertzell, L. F. (2003). Mindfulness and medicine. Academic Press.
4. Germer, C. K. (2005). The mindful self-help workbook: How to accept your thoughts and feelings, work with your inner critic, and live in the present moment. Guilford Press.
5. Treleaven, C. L. (2018). Mindfulness for everyday life: A practical guide to living in the present moment. Guilford Press.**
6. Gonzalez-Moret, B. L., Doñate, M. J., & Viejo, M. (2020). Mindfulness-based interventions for depression: A systematic review and meta-analysis. Clinical Psychology: Science and Practice, 27(1), 1-26.
7. Perin, J. (2015). Mindfulness in psychotherapy: A contemporary review and synthesis. Clinical Psychology: Science and Practice, 22(4), 416-432.
ביבליוגרפיה
